עדיפות לתוכניות מו"פ דו-לאומיות

בימים אלה, כשכספי הסיוע של המדען הראשי מוגבלים יותר מתמיד, אישורי המדען מגיעים באיחור רב והחברות הטכנולוגיות מתקשות להסתמך על המענקים כמקור למימון תוכנית הפיתוח שלהם, יש ערוץ תמרוץ נוסף: שיתוף פעולה דו-לאומי. ערוץ זה מבוסס על שיקולים פוליטיים בנוסף לשיקולי טכנולוגיה ושיווקיות:

 

  • המדען הראשי מפעיל את יחידת מתימו"פ שתפקידה לעודד ולקדם פרויקטי מו"פ דו-לאומיים. הגשת פרויקט מו"פ דו-לאומי מסייעת למדען להצדיק פעילות זו.

  • התחייבות לגורמי חוץ – המדען הראשי, המיוצג על-ידי מתימו"פ, נפגש עם מקביליו במדינות אחרות כדי לבחון ולאשר פרויקטי מו"פ משותפים לחברות ישראליות ולחברות זרות. סיכום בין מתימו"פ לבין הרשויות המקבילות במדינות האחרות בנוגע לאישור תוכנית מו"פ משותפת מהווה בפועל התחייבות המדען לאשר את התוכנית גם בישראל.

  • מוניטין – מדינת ישראל מעוניינת להראות שחברות ישראליות שותפות להובלת החזית הטכנולוגית קדימה, ותוכניות כאלו הן יוקרתיות עבור המדען הראשי.

  • תדמית – חשוב לישראל להראות כי מעמדה בעולם איתן וכי ישראל אינה מנודה, ואילו מדינות אירופיות רבות מעוניינות להראות כי אינן אנטישמיות.

 

היתרונות של תוכניות דו-לאומיות על-פני תוכניות מו"פ רגילות הן כמה:

 

  • רף חדשנות נמוך - בתוכניות מו"פ דו-לאומיות רף החדשנות הנדרש נמוך מהותית מהמקביל בתוכניות רגילות.

  • שיעורי דחייה נמוכים – תוכנית מו"פ דו-לאומית תיפסל רק אם שתי רשויות המו"פ השותפות יחליטו לפוסלה.

  • משך זמן אישור התוכנית – בחלק מהתוכניות (יורוסטארס) מצוין מועד מדויק לתשובת המדען (19 שבועות מיום ההגשה). גם אם לשכת המדען אינה מצליחה לעמוד במועדים אלה, ניכרת אצלה מגמה בולטת לקיצור לוחות זמנים לאישור הבקשות, שכן בלשכת המדען הראשי יודעים כי עיכוב האישור מדווח לרשות המו"פ שבמדינה הזרה ונראה רע.

  • שיעור מענק גבוה יותר – שיעור המענק מתוך התקציב המאושר יהיה בדרך כלל גבוה בתוכניות הדו-לאומיות בהשוואה לתוכניות מו"פ מקומיות.

  • נסיעות לחו"ל והוצאות אחרות נכללות בתקציב המו"פ המאושר.

 

 

אתגרים בהגשת התוכנית הדו-לאומית

 

  • 1 + 1 >> 2   - יש להגות תוכנית המבוססת על הפיתוח של החברה היוזמת בצירוף הפיתוח המשלים של החברה השותפה, באופן שהערך המצרפי של שניהם יהיה גבוה באופן משמעותי מאשר סכום כל אחד בנפרד. 

  • על התוכנית הכוללת להיות מאוזנת מבחינת ההשקעות והתרומה לחברות המפתחות ולמדינות התומכות.

  • יש לאתר שותף מתאים במדינה אחרת שלה הסדר תמיכה דו-לאומית עם ישראל.

  • יש להכין ולהגיש שתי תוכניות: תוכנית דו-לאומית משותפת לשתי החברות, ולאחריה - תוכנית מקומית רגילה שמוגשת למדען הראשי בישראל (ובמקביל למדען הראשי במדינה השותפה).

 

 

מסובך אבל אפשרי

חברות ייעוץ המתמחות בכתיבה ובהגשת תוכניות מו"פ דו-לאומיות יוכלו לסייע לכם באמצעות טיפול ב'חבילה' כולה:

למידה של הטכנולוגיה המקומית, הצעת מספר מתווי פעולה (מוצר משותף), הגדרת פרופיל נכון לשותפים פוטנציאליים, בחירת מדינות עדיפות מבחינת תנאי התמרוץ, איתור השותפים הפוטנציאליים, הגדרת הסכמי שיתוף הפעולה לכל אורך חיי המוצר המפותח, הכנה והגשה של התוכנית המו"פ הדו-לאומית, הגשת תוכניות מקומיות בישראל ובמדינה השותפה, סיוע בהתנהלות מול גורמי הבדיקה, דיווח הדדי בין החברות ומול משרדי המדען בשתי המדינות.

 

 

המדינות השותפות בפרויקטים דו-לאומיים

 

כל מדינות אירופה (גם מדינות מחוץ לגוש היורו) ובמגבלות מסוימות גם צפון קוריאה, סינגפור ומספר מדינות בדרום אמריקה, פועלות בשיתוף פעולה עם המדען הראשי בפרויקטי מו"פ דו-לאומיים. להלן רשימה של חלק ממדינות ורשויות מו"פ כאלה:

 

Israel - OCS - office of the Chief Scientist

Austria – FFG - Austrian Research Promotion Agency

Denmark - Danish Agency for Science, Technology and Innovation

Finland - Tekes, Finnish Funding Agency for Technology and Innovation

France – OCEO

Hungary - Ministry for National Economy

Ireland - Enterprise Ireland

Norway - The Research Council of Norway

Poland - National Centre for Research and Development

South Korea - Korea-EU S&T Cooperation Advancement Programme

Spain - CDTI - Centre for the Development of Industrial Technology

Sweden - Swedish EUREKA Office, VINNOVA

The Netherlands - Agentschap NL

Turkey – TUBITAK

United Kingdom - Technology Strategy Board