המקור השלישי לתקציב המדען הראשי או מהיכן הכסף לתכניות דו-לאומיות

תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת נגזר מתקציב המדינה. בשנים האחרונות, תקציב זה אינו מכסה את דרישות המימון של חברות המו"פ בישראל, דבר הגורם להשתהות האישורים ולהקטנתם. כמעט בכל שנה קיימת 'תקופת יובש' שבה התקציב כולו נוצל והמדען דורש תקציבים נוספים. לקראת סוף השנה אנו עדים לאישורים רבים שעוכבו והמתינו לתקציב נוסף.

 

עם זאת, יש תוכניות שמאושרות לאורך כל השנה על אף 'תקופות היובש'. תוכניות כאלה הן בעיקר תוכניות דו-לאומיות שבהן שתי הממשלות המעורבות התחייבו לתמוך בפרויקט המשותף ואף קבעו ביניהן לוח זמנים לאישור. במילים אחרות, לשכת המדען נותנת קדימות למחויבויותיה למדינות זרות.

 

העובדה שאישורי מימון מתקבלים גם בתקופה שבה התקציב השנתי נוצל כולו,   ניתנת להסבר כאשר בוחנים את מקורות המימון של לשכת המדען.

המקור הראשון והעיקרי הוא תקציב המדינה השנתי, העומד בשנים האחרונות על כ-1.2 מיליארד שקל. לתקציב זה נוצר בשנים האחרונות תת-מקור נוסף. לשכת המדע"ר שולחת לחברה המבקשת, לאחר כמחצית מתקופת המו"פ המאושרת, דרישה להצהיר על התקציב שינוצל בפועל. עקב ההשתהות הארוכה בין תחילת התוכניות לבין מועדי האישורים, החברות נוהגות בזהירות ומשהות השקעות במו"פ (כולל גיוסי כ"א) ומאחרות בניצול התקציב. הדרישה הזו גוררת קיצוצים בתקציבים שכבר אושרו, וכך 'מייצרת' תקציב נוסף.

 

המקור השני. כידוע, תוכניות מדען ראשי שהגיעו למכירות חייבות ומשלמות תמלוגים לקרן התמורה בלשכת המדע"ר. תמלוגים אלו מגיעים לכשליש מהתקציב והם אינם חלק מהתקציב המקורי. זהו המקור העיקרי לתקציב שנוסף בתום השנה.

 

המקור השלישי הוא סגירת תיקים. בתקציב המאושר לחברה מצוין בדיוק מה נכלל בו, ומכאן גם מה לא נכלל. בתום שנת הפיתוח על החברה לדווח על ההוצאות שבוצעו בפרויקט. רק הוצאות שאושרו בתקציב ושמומשו בפועל זוכות למימון. אף שניתן להזיז סעיפי תקציב, העובדה שמקסימום התקציב הממומש הוא התקציב המאושר, בחינה חשבונאית זו מותירה סכומים שאושרו ולא נוצלו, או סכומים שנדרשו ובבדיקה הוצאתם נדחתה.  בשנים האחרונות, בחברות רבות, מגיע אי-ניצול זה לעשרות אחוזים. באופן זה, כמעט כל סגירת תיק מדע"ר מייצרת תקציב נוסף. צבירת שברי תקציבים אלה מאפשרת תקצוב תוכניות בעלות עדיפות לאורך כל השנה.

 

ככל שאישורי המדע"ר מתעכבים יותר וככל ששיעור המענקים קטן (30% במקום 50%) החברות מתקשות לממש את תקציב המו"פ שאושר להן, ומגדילות את המקור השלישי.

התוצאה: תוכניות דו-לאומיות ממומנות לאורך כל השנה, גם כשתקציב המדע"ר נוצל עד תום.